בשנים האחרונות מאובחנים יותר ויותר ילדים כסובלים מבעיית קשב וריכוז(ADD) , או מבעיית קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD), לעיתים אף בגיל צעיר ביותר כמו בגן טרום חובה, כלומר בגילאי 3-4.
למעשה, מדובר בקשת רחבה ביותר של התנהגויות, אשר לא כולן קיימות אצל כל הילדים, אך לגבי כולם מופיעה התלונה כי 'הילד לא לומד ומפריע לילדים אחרים ללמוד'. משמעות האבחנה עבור ההורים הינה שילדם אינו מתנהג בהתאם למצופה ממנו בתוך המערכת וכתוצאה מכך גם לא מצליח ללמוד בה. התלונות כוללות, בדרך כלל, קושי לשבת בשיעור ולהתרכז בחומר הנלמד, הפרעות לילדים אחרים, קושי לקבל גבולות, אלימות כלפי ילדים אחרים ועוד. מדובר בתלונות אשר לא ניתן להתעלם מהן, אך להורים רבים גם לא ברור מה הם נדרשים לעשות מולן.
בשיחות עם ההורים ניתן להתרשם ברוב הפעמים כי קשיים אלו לרוב מלווים את הילד.ה מגיל צעיר, לעיתים מלידה. לעיתים, מדובר בהתנהגויות אשר לא יוצרות קושי בבית, אך בולטות מאז הכניסה למערכת החינוכית. הבעיה מסתבכת עוד יותר כאשר מופיעה התנהגות אלימה כלפי ילדים אחרים ו/או פגיעה בלמידה הקבוצתית בגן/בכיתה. כמובן שלא ניתן לאפשר אלימות בשום תנאי, והנזק החברתי לילד.ה ולאחרים גדול.
מה עושים?
ההורים, מצידם, רוצים מאד לעזור, שומעים בכאב את תיאור הקשיים ומחפשים המלצות – וכאלה יש רבות לכאן ולכאן. מאידך – באופן טבעי קיים פחד להזיק לילד.ה שלהם ולרוב – הורים נשארים מבולבלים מאד.
מול חוסר האונים של ההורים ושל המערכת החינוכית, מציעה המערכת הרפואית מתן תרופה – לרוב ריטלין – אשר משפרת לטווח קצר (בטווח של שעות) את יכולת הקשב והריכוז ובכך משפרת את יכולת הילד.ה להסתגל ללמידה, כפי שהיא נדרשת ממנו בתוך המערכת החינוכית שלנו – במינימום תנועה, ובישיבה שעות ארוכות. הקושי רב עוד יותר במקרים בהם לילדים ישנם קשיים רבים עם ההורים בבית וכתוצאה מכך כעסים רבים בשני הצדדים, תסכולים ומצוקה ואף עיכוב בהתפתחות. לחלקם, אין קשיים מיוחדים בבית, אך ישנם קשיים רבים בגן או בבית הספר והמצוקה גדולה.
פעמים רבות - מתן ריטלין (או תרופות אחרות) אכן משפר בקרב הילדים את יכולת הילד להתרכז במהלך השיעור, ומוביל להישגים טובים יותר בתחום הלימודי ובתחום החברתי. בפעמים אחרות – בבית הספר מדווחים על שיפור בעוד הילד.ה לא מרגיש שינוי.
הקושי בעיני נובע מכיוון אחר: גם כאשר הטיפול התרופתי משפר את יכולת הריכוז ולכן גם את יכולת הלמידה של הילד.ה (ובהמשך את ההישגים) – הוא לא משפר את מה שהילד.ה למד.ה על עצמו.ה ועל עולמו.ה, מתוך המגע עם העולם עד כה. כלומר, הוא יתקשה להפנים עד כמה הוא.היא אהובים, חשובים או מוצלחים בעיני ההורים, החברים והמחנכים.
כדי לשפר את התפיסה העצמית שנוצרה, ואת הדימוי העצמי – אשר ילווה אותו.ה כל חייו.ה – יש צורך ביעוץ/טיפול שיעזור בשינוי הפנימי החשוב הזה. הדרכת הורים במקרים כאלה – הכרחית גם היא – כדי להבין לעומק מי הילד.ה שלי ומה הוא.היא זקוקים מההורים. אני משווה את זה לתפירה – לעיתים כל מה שנדרש כדי שהילד.ה יהיה מאושר.ת זו הורות רגילה, טבעית, אינטואיטיבית. אך לעיתים יש צורך ב"תפירת עילית" - התאמת ההתנהלות ההורית – לצרכים הספציפיים של הילד.ה שלנו. וכשלומדים את ההתאמה הזו – נוצרת ברכה גדולה.
כלפי בית הספר – יכולה לומר שבמאות מקרים אשר פגשתי ובהם טיפלתי, לא מדובר היה ב"ילדים שלא רוצים ללמוד", אלא בילדים אשר אינם יכולים ללמוד בתוך מערכת החינוך הנוכחית, כפי שהיא בנויה במתכונתה הנוכחית.
גם ילדים עם טווח קשב וריכוז קצרים- רוצים ללמוד, ומה שחשוב אף יותר הוא שהם יכולים ללמוד!
עם זאת, הם זקוקים להבנה ולהתאמה מצד המערכת, הן לדרך בה הם לומדים, ואולי אף לתכנים אותם הם רוצים ו/או מסוגלים ללמוד. ילדים אלו אינם מצליחים ללמוד באמצעות ישיבה, הקשבה, התאפקות ויכולת התמקדות בגירוי אחד, תוך התעלמות מכל הגירויים האחרים. אולם, הם לומדים בשמחה וברצינות תוך כדי פעילות, בתחומים אשר הם מתעניינים בהם, או בתחומים שהם חייבים ללמוד, לאחר שהצלחנו לעניין אותם בהם.
מאחר ומדובר במספרים גדלים והולכים של ילדים וילדות – עולה כאן צורך בולט – ליצור למידה מעניינת ופעילה יותר!
לדעתי, הפתרון עבור ילדים אלו חייב לכלול התאמה רבה של הסביבה, ההורית והחינוכית, לצרכי הילד.ה.
רק לאחר מכן, במידה ועדיין קיים קושי לילד.ה, או שהתנהגויות הילד.ה יוצרות קושי בסביבה - יש לשקול מתן עזרה תרופתית להקלת תהליך הלמידה וההשתלבות החברתית.
האם התאמה זו תפריע לילדים אחרים? ובכן, למידה פעילה יותר, מעניינת, עשירה ומגוונת יותר רק תעשיר את הילדים האחרים ותאפשר לכ-ו-ל-ם להשתלב.
Comments