ילדים תופסים את העולם מאד אחרת ממבוגרים. למעשה, כמבוגרים אנחנו בכלל לא מבינים עד כמה החשיבה של ילדים שונה מחשיבה של מבוגרים, כי אנחנו לא זוכרים את השנים המוקדמות.
למשל, עד גיל 6 בכלל אין תפיסת זמן מעבר ליומיים, וקשה להם מאד להבין איך אנשים אחרים חושבים.
אבל לפעמים סופר מבריק - גבריאל גרסיה מרקס, מחבר הספר "מאה שנים של בדידות" נותן לנו דוגמה מאלפת לכך. הנה הסיפור הקצרצר שלו:
ילד כמוני
מאת גבריאל גרסיה מרקס
ילד בן חמש בערך איבד את אימו בתוך ההמון בשוק.
הוא ניגש לשוטר ושאל אותו:
האם ראית גברת בלי ילד כמוני?
ותודה לפנינה פלמן על התרגום מספרדית. פגשתי את הסיפור הנ"ל דרכה.
Comments